ידע הוא נכס שערכו יורד אם לא משקיעים בו, וגם מיומנות עשויה להישחק ולהפוך לפחות רלוונטית לנוכח השינויים הבלתי נמנעים של מציאות דינמית ומשתנה תדיר.
שימור ושיפור ידע ומיומנות לאורך זמן מחייב אימוץ גישה של Lifelong-Learning, כזו שמעבירה חלק לא מבוטל מן האחריות ללמידה, ללומד, ומפיקה את המירב מהניסיון המקצועי והאישי של ההון האנושי בארגון.
דרך אחת ליצירת תהליכי למידה מתמשכים בארגון היא קיום מפגשים מקצועיים תקופתיים לשיתוף ידע ושיתוף פעולה בין יחידות ארגוניות, סיעור מוחות, פתרון בעיות, הגעה להסכמות, וקבלת החלטות יישומיות לגבי אתגרי אמת מחיי הארגון.
סדנה או קורס מקצועי הינם בסיס חיוני ללמידה וליצירת שינוי אך לבדם אינם מבטיחים הטמעה אפקטיבית של כלים ושיטות, או את שימורם לאורך זמן.
ארגון המעוניין לקבל החזר של ממש מההשקעה שלו בהכשרה ואשר הינו מחויב להצלחה, נדרש להפעיל מנגנונים משלימים לתמיכה בשגרה לאורך זמן, ובשינויים הבלתי נמנעים שיתרחשו בשטח. מנגנון אחד שכזה הינו קיום מפגשים מקצועיים תקופתיים לדיון, סיעור מוחות, המשך למידה, והתמודדות עם דילמות אמיתיות מהחיים המקצועיים של הארגון.
התהליך המוצע מבוסס על סדרה של 4-8 מפגשים בשנה שיתקיימו בתדירות של אחת לחודש וחצי עד שלושה, בהובלה משותפת של מומחה תוכן מהארגון ומנחה מקצועי רלוונטי לכל נושא.
הנושאים שיועברו בכל מפגש יהיו מבוססים על ניתוח והתאמת הצרכים הארגוניים לתוכנית כולה ולכל מפגש באופן עצמאי – עם מיקוד בנושאים שניתן לקדם בארגון.
לכל נושא ימונה מומחה תוכן מתוך הארגון שיוביל את המפגש בסיוע, ליווי ותמיכה של מנחה מקצועי. מומחה התוכן יכין את תרחישי האמת של הארגון בכל נושא, יסייע בגיבוש מטרות כל מפגש ובאיסוף חומרים מקצועיים, דוגמאות ונתונים של הארגון, ויהיה אחראי על הובלת הדיון במפגש. המנחה המקצועי ילווה את מומחה התוכן בהכנת כל מפגש, בהעשרת התכנים לכל מפגש, בהצגת הנושא במפגש ובליווי הדיון במפגש.
בכדי להבטיח שהארגון יפתח עצמאות בתהליך כחלק מתרבות ארגונית אותה ניתן ליישם באופן רציף לאורך זמן.
- שימור הידע הקיים בניהול פרויקטים
- שיפור המיומנות ורכישת כלים נוספים לניהול פרויקטים
- לימוד דרך ניתוח תרחישי אמת
- דיון פתוח והפריה הדדית
- סיעור מוחות, פתרון בעיות, הגעה להסכמות וקבלת החלטות יישומיות
- גיבוש הצוות
כל מפגש ינוהל במתכונת המתאימה ביותר למטרותיו עם דגש על שיטות דיון קבוצתי, סימולציות ומִשחוק, לדוגמה:
- ניתוח מקדים של תרחישי אמת
- פיתוח סיפור מעשה המבוסס על התרחישים שנאספו
- חלוקה לקבוצות חשיבה וניתוח סיפור המעשה לפי שיטות שונות כגון כובעי החשיבה של דה בונו
- הצגת הטיעונים של כל קבוצה ע"י נציג
- ניהול debate בין הנציגים
- הצגת best practices לסיכום
- הצגת רעיונות חדשים במתכונת פצ'ה קוצ'ה (PechaKucha)
- הפקת לקחים וקבלת החלטות אופרטיביות ליישום
